
שינוי מבני
האתגרים הקיומיים

לכידות חברתית
קבוצות גדולות בישראל מחזיקות בערכים וחזונות מנוגדים לחלוטין, ומוכנות להילחם על מנת להגן עליהם. כל צד מרגיש שכופים עליו ערכים מנוגדים לו ולחזון שלו ביחס לעורכות חייו ולעתיד המדינה, ופועל באמצעות המנגנון הממשלי הקיים לקבע את ערכיו ולחסום את היוזמות של הצד האחר. את מלחמת הערכים לא ניתן להפסיק על ידי גישור ולא ניתן לנצח בו.
כלכלה תחרותית
אוכלוסיות נתמכות הבוחרות אי השתלבות בכלכלה או שאינן תורמות דיין להכנסות המדינה, גדלות בקצב מהיר. אל מול הגידול באתגרים הביטחוניים והכלכליים הצפויים לנו, מצב זה איננו בר קיימא. בשני העשורים הבאים הנטל על הקבוצה המסבס דת את הקבוצות האחרות יהפוך לכבד מדי והיא עלולה להצביעו ברגליים - הקופה הציבורית תדלדל, וחוסנה הכלכלי והלאומי של ישראל יישחק.


תפקוד מיטבי של ממשלות ישראל
ממשלות ישראל כמעט שאינן מצליחות לתפקד תחת השיטה הקיימת. השיטה הנוכחית גורמת באופן ישיר, עקיף ומבני לחוסר יציבות ואפקטיביות, להיעדר אסטרטגיה ולהתעלמות מסיכונים מהותיים. כדי למנוע ניצול לרעה של הריכוזיות הקיצונית של הממשלה הנובעת מן השיטה, הוכנסו בעשורים האחרונים לתוך מנגנוני קבלת ההחלטות והביצוע בלמים פנימיים המשתקים את הממשלה ולא מאפשרים לה לתפקד.
ביטחון לאומי
שחיקה של שלושת עמודי התווך לעיל מערערת את יסודות הביטחון ואת השגשוג העתידי של ישראל באמצעות פילוג, חוסר יציבות כלכלי וחוסר תפקוד מבני. אירועי 7 באוקטובר הם תזכורת טרגית למחיר של הפגיעה בחוסן הלאומי.

התנאים: הבסיס ההכרחי לכל שינוי מבני
כל שיטה חדשה חייבת להכיר במפורש במדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.
ישראל כמדינה דמוקרטית חייבת לקיים שוויון מלא בזכויות יסוד לכל אזרחיה.
כל שיטה חדשה חייבת לחזק את ארבעת עמודי התווך של החוסן הלאומי.
מניעת מלחמת הערכים
השיטה הנוכחית כופה מאבק מתמשך בין קבוצות מרכזיות בחברה הישראלית המבקשות להגן על אורחות חייהן ועל ערכי הליבה שלהן. לקבוצות אלו תפיסות יסוד וחזונות מתנגשים. כל קבוצה חרדה מכפייה של ערכי הקבוצות האחרות במסגרת חוקי השיטה. הפסקת המאבק אינה מחייבת ויתור על ערכי הליבה של אף אחת מהקבוצות – להפך, השיטה החדשה חייבת לעגן את זכותו של כל אזרח להשתייך לקבוצה המבטאת את תפיסת עולמו, ולחיות בהתאם לערכיו בקהילה שבה הוא בוחר לחיות .
כללי משחק יציבים
החוקים שיאפיינו את השיטה החדשה, כולל חוקים שנועדו להבטיח את העמידה בתנאים לעיל, חייבים להיות יציבים לאורך זמן, כך שרק רוב מיוחס גדול יוכל לשנותם.
כולם נושאים בנטל
השיטה החדשה חייבת להבטיח שכל הקבוצות יישאו באופן שוויוני הרבה יותר בנטל המשותף של המדינה. נוסף על כך, על השיטה להבטיח כי חברי כל קבוצה יישאו בעלויות הנובעות מן ההחלטות הקשורות לאורח החיים שלהם. אחרת, לא נוכל לקיים כלכלה איתנה לאורך זמן. כדי להבטיח מעבר חלק לשיטה החדשה, תוך מניעת קריסה כלכלית של הקהילות , תידרש הקמת מנגנון מעוגן בחוק של סיוע בין הקבוצות שלא יעוות תמריצים כלכליים של חברי כל הקבוצות.
ממשלה מבוזרת ואפקטיבית
מבנה הממשלה שתוקם בשיטה החדשה חייב להבטיח ביזור של הכוח, מקצועיות, שקיפות ואחריות כלפי כלל הציבור. מבנה זה חייב ליצור ממשלה מקצועית המתפקדת באופן מיטבי, בעלת מוסדות לחשיבה אסטרטגית ולניהול סיכונים – ללא קשר לזהות הקואליציה השולטת.
התהליך לתיקון השיטה: חושבים, דנים ומאשרים
מוצג תהליך ייחודי עם מסגרת זמנים ברורה, שיוביל בסופו של דבר
לשיטת ממשל חדשה ומוסכמת, באישור העם.
חוק שמ״ש - שינוי מבנה שלטוני
שתי קבוצות עבודה לא פוליטי ים ינסחו יחד את ההצעות לשינוי המבני:


אספת אזרחים
תורכב ממאות אזרחים שיבחרו באופן אקראי על ידי רשות האוכלוסין כדי לייצג את כל הקבוצות בחברה הישראלית. אספה זו תספק משוב מתמשך לצוות המומחים ותסייע בהנגשת ההצעות לציבור. האספה תדרג את ההצעות ותוצאות הדירוג יפורסמו, אך לא יהיו מחייבות.


צוות
מומחים
תורכב מבעלי ידע וניסיון עשיר במגוון תחומים שיעבדו במשך כל התהליך. הסיעות בכנסת יציעו את המועמדים באופן יחסי לגודלן, ואז ועדה עצמאית תבחן את עמידתם בדרישות לפי הכישוריהם המקצועיים. המומחים, בשיתוף עם אספת אזרחים יציעו אחת עד שלוש שיטות אלטרנטיביות. כל הצעה תכלול חוקה וחוקי ליבה הכרחיים מוכנים לחקיקה. הצעות אלו יכללו הסברים מעמיקים ונגישים לציבור בנוגע ליתרונות ולחסרונות של כל שיטה.

לאחר פרסום ההצעות תחל תקופת התדיינות ציבורית. שלב זה יכלול הסברה ישירה, במתכונת שתקבע ועדת הבחירות המרכזית. לאחר קבלת המשוב יתכנסו שוב הצוותים כדי לגבש את ההצעות הסופיות.
השינויים יוצגו ויוסברו לציבור, לפי הנחיות ועדת הבחירות.
בשלב זה יעלו ההצעות הסופיות למשאל עם.
חוק שמ״ש קובע כי תוצאות משאל העם מחייבות ויכנסו מייד לתוקף, לצד החוקה וחוקי הליבה כלשונם.
הבחירות הבאות ייערכו בהתאם לשיטה החדשה.
הכנסת המכהנת תחוקק את חוקי העזר הדרושים להפעלת השיטה, לפי המנגנונים הקבועים בה.
ההתגייסות: קריאה לציבור לקראת הבחירות
התהליך המוצע ממוקד ביצירת דרישה ציבורית מנבחרי הציבור לחוקק מייד
חוק "שינוי מבנה שלטוני" (שמ"ש).

רק דרישה ציבורית רחבה
תאלץ את נבחרי הציבורי
להתחייב לתהליך שינוי מבני עמוק.
כיצד משיגים זאת?

